2023c
:וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת, פרק ב׳
הָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה


הָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה היא החצר הפנימית בבית המקדש לפי חזון יחזקאל. זו הסמוכה ל- ״קודש הקודשים״. חצר ששימשה להתאספות. לקיום טקסים. בדמיוני, כל אלה שקטים. גם בהקרבת הקורבנות נשמעת נשימה.

מה אובייקט יכול לספוג לאורך זמן; את מה הוא דוחה ומה נותר יציב על שפתו; איך לטפל בו; במה להזין אותו; והאם יש סוף לתהליך הזה. האם מגיע שלב שבו הוא הופך ׳אובייקט מושלם׳. או שמא הופך לאֵיבָר: חלק משלם, בעל תכונות, שמבצע פונקציה מסויימת.



מרכיבים חול בנייה מקומי (מישור החוף), זוויות פינה מגלוונות בצורת L, ברגים מפלדה מגלוונת, פרופיל ברזל צבוע, לוחות MDF, פורמייקה, כליבות, אלמנטים אקוסטיים (ספוג שחור דחוס), מוך (ממייבש כביסה), מנורת לד עגולה (6500K), מעמד רמקול אולפני, מים, צינור פילוס (״שטיכמוס״), דבק, פחם, אהיל מנורה מזכוכית חלבית פילוסוף במנחם גולדנברג תצוגה סטודיו מס. 2 (הרצל 119, תל אביב), MFA בצלאל

תודה מנחם גודלנברג, משה ניניו
בימין לדלת הכניסה אל החדר שהיה ״הָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה״ הונח ״מנגנון השקטה״. ארבעה אלמנטים אקוסטיים (ספוגים דחוסים) להם כמה פונקציות הקשורות בתכונת הספיגה שלהם. האחת מניעת הד בחלל (״ייבוש״) והשניה היא שבקירבתם ישנה דממה מובחנת. כך שהאורח (״הצופה״) בחצר הפנימית יכול לעבור דרך דממה. 


בעומק הָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה עמד ״מנגנון נסיגה״ (או מניעה). מנורת לד עגולה, היא מקור האור היחיד של הָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה, חזקה מספיק כדי לסנוור את אורח הָעֲזָרָה. עליה הונח ׳איבר׳.
הצורך בהגדרה של מקום לשכן בו את התהיות הללו, הביא ליצירת מושג: קוֹנְסְטֶמְפְּלַצְיׇה. קונסטמפלציה היא ׳מערכת הרהורים חומרית׳. הֶלְחֵם של המילים ״קונסטלציה״ – קבוצת כוכבים הנראית בשמי כדור הארץ – ו- ״קונטמפלציה״ – הרהור, תהיה, התבוננות.


״הָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה״ היתה הנסיון הראשון ליצור קוֹנְסְטֶמְפְּלַצְיׇה. נסיון שמטבע ראשוניותו עסק בשאלות יסודיות: מהם התנאים החומריים או אנרגטיים־פיזיקליים ״להחזיק בהרהור״? (תנאי אפשרות); ומהם תנאי הסף לחוויה ״קונסטמפלטיבית״? (תנאי קיום)